לטייל עם כיסא גלגלים

איפה מתחילים, אין לי מושג… יש כל כך הרבה דברים שאני רוצה לשתף אתכם בהם משלל החוויות, המראות, התובנות והתחושות שלי בשבוע האחרון!

בשבוע שחלף, טסנו אני ועידית עם הוריי, אחותי, בעלה והאחיינים לברצלונה ומשם עלינו לקרוז של שבוע עם חברת רויאל קריביאן שעבר בספרד (פאלמה דה מיורקה), צרפת (מרסיי) ואיטליה (פיזה, חמשת הכפרים ונאפולי ).

לא בא לי לכתוב פוסט ארוך ומתיש שתתייאשו לקרוא, אז החלטתי לפרק את זה לכמה פוסטים קצרים (יחסית), סרטונים ותמונות. יהיו פה כאמור קצת חוויות, תחושות, רעיונות, אתגרים וגם טיפים למטיילים עם ובלי מגבלה.  3, 2, 1 מתחילים:

אז מה היה לנו?

אז עברו כמה ימים מאז שחזרנו מהחופשה והשגרה מצליחה לטשטש לאט לאט את אבק השבוע המדהים שעברתי… אבל, לפני שהקצב המהיר של החיים ייקח אותי הרחק מנפלאות החופשה הזאת, תחזרו איתי לתחילתה.

טסנו כאמור לברצלונה (שהיא חוויה בפני עצמה) ומשם עלינו לשייט באונייה בשם Symphony of the Seas של חברת Royal Caribbean. בגדול מדובר במלון/כפר נופש/עיר קטנה ששטה על המים ובכל בוקר עוגנת בנמל בעיר אחרת.

האונייה מסוגלת להכיל כ 6,000 נוסעים וכ 2,000 אנשי צוות (מדובר אגב באנשים מכל העולם אשר מתוכם כ 10% מישראל… על זה יהיה פוסט בנפרד). באונייה ישנם לא פחות מ 22 מסעדות (חלקן בתשלום וחלקן ללא) ויס סיכוי טוב שתמצאו את עצמכם אוכלים פיצה ב 12 בלילה או ב 9:00 בבוקר.

בזמן שבין הארוחות תוכלו לבחור האם לבלות בקזינו (לא לבעלי בעיות הימורים) או אולי באחד מ 15 הברים (לא לבעלי בעיות שתייה) או אולי במגלשות המים, אומגה, קיר טיפוס, בריכות גלישת גלים (לא לבעלי לב חלש) או אולי תרצו ליהנות מההופעות המושקעות שלא מביישות הפקות ברודווי עם צוותים מוכשרים בטירוף (תיאטרון ימי, החלקה על הקרח ותיאטרון יבש)

לרגעים אתה הולך בשדרה המעוצבת בסגנון הסנטרל פארק (עם צמחייה אמיתית וצלילים מוקלטים של ציוץ ציפורים וצרצרים) ואתה שוכח שאתה בלב ים… והים, אח אין כמו לצאת לסיפון ולקבל 360 מעלות של ים עם בריזה ימית שמצננת את הקיץ הכי חם אי פעם…

בקיצור, מדובר בחוויה יוצאת דופן שבה כל אחד יכול למצוא את עצמו, תאמינו לי! למרות שלא מעט אטרקציות על האונייה לא יכולתי לנצל בגלל מצבי הפיזי (בעיקר חוויות האקסטרים) נהניתי בטירוף. בקרוב אעלה פה סרטון בו תוכלו לקבל הצצה על מה בדיוק אני מדבר…

לצפייה בסרטון על האונייה לחצו כאן.

איך לטייל עם כיסא גלגלים?

בעודי מהופנט מהים הנפרס לו מעבר לסיפון האונייה, שמעתי את האישה שישבה בארוחת הבוקר בשולחן לידי לוחשת לבעלה: "איך אפשר לטייל ככה עם כיסא גלגלים?" בהתחשב בעובדה שאני באותו הרגע הייתי היחיד בסביבה עם כיסא גלגלים, הבנתי שהיא כנראה מתכוונת אליי…

בהמשך היום, ישבתי לי לשתות בירה בצהריי היום (בחופשה זה לגיטימי לשתות בשעות כאלו לא?) כאשר לפתע נגשה אליי אישה נחמדה. היא ספרה לי שהיא מדרום קוריאה ושהיא הגיעה לשייט הזה עם חברות ולא עם בעלה.

היא הוסיפה, שבעלה יושב על כיסא גלגלים ושהוא כמעט לא יוצא מהבית והיא הגיעה לשייט הזה בין היתר כדי לוודא שהאונייה נגישה על מנת שהיא תצליח לשכנע את בעלה לנפוש איתה בה בעתיד.

היא שאלה אותי על חווית הנגישות שלי מהאונייה (חוויה מעולה אגב – בקרוב הסרטונים בנושא…) והיא בעיקר שמחה להבין שאפשר לנפוש על האונייה גם עם כיסא גלגלים.

בסוף היום חשבתי לעצמי שאיזו זכות יש לי לטייל, ליהנות ועל הדרך להראות לכולם שזה אפשרי, שלא צריך לוותר על שום חוויה או הרפתקה. זה לא תמיד פשוט וזה דורש היערכות, הכנה ובדיקות מקדימות (ביי ביי לספונטניות), אבל זה כל כך שווה את זה!

ישראלי בניחוח נימוסי

בטח לא מעט אנשים הולכים להתעצבן עליי בגלל שאני כותב את הדברים הללו ולכן חשוב לי כמובן בפתח הדברים לציין שאין לי חלילה שום רצון או כוונה להכעיס או לפגוע במישהו. אוקיי, אחרי ההקדמה אפשר להתחיל.

בימים האחרונים בטח ראיתם ששיתפתי חוויות ותובנות מהשייט שלקחנו במסגרת החופשה שלנו. הסרטון שמסביר על האונייה הגיע ללמעלה מ 118,000 אנשים וקיבלתי לא מעט הודעות מאנשים שרצו לברר פרטים על השייט ולקבל קצת טיפים. שמחתי מאוד על ההודעות והתגובות מכם והחלטתי לבקש משהו.

אבל לפני שאבקש, תנו לי לקחת אתכם לחוויה פחות נעימה מהשייט. האונייה עצמה יכולה להכיל כמות מטורפת של אורחים (קצת יותר מ 6,000). מדובר באנשים מכל רחבי העולם ואם תשאלו אותי זה אחד הדברים הכי קסומים בשייט הזה, חגיגה בינלאומית.

מטבע הדברים היו על הסיפון גם אורחים מארץ הקודש (ישראל) ולצערי חלק מהם קצת קלקלו את החגיגה. דחיפות בכניסה למעלית, מריבות בבריכה על כיסאות, צעקות במסדרונות ועוד כל מיני דברים שלא כל כך נעים לי לכתוב פה.

כן, גם אני ישראלי וגם אני מצאתי את עצמי דופק איזו צעקה או שתיים לעידית, אבל  בדיוק מזה הגיע התובנה שזה לא סבבה.

הבנתי שאולי בארץ זה פחות נורא להתנהג ככה (אולי…) ושאולי זה פחות בולט ומפריע, כי אנחנו בבית. אבל כאשר על השייט מסביב הרוב המוחלט מכל שאר העולם לא מתנהג כך, זה מבליט אותנו ומציג אותנו לא כל כך טוב ופשוט חבל… בסופו של דבר זה פוגע בנו.

יש לנו כל כך הרבה טוב להציע לעולם, אז למה להרוס לעצמנו ולאחרים? בואו נשאר ישראליים אבל בניחוח קצת יותר נימוסי…