אם אתם מתגוררים על פני כדור הארץ בשנה וחצי האחרונות, כנראה שלא יצא לכם הרבה לטוס. זוכרים שבתחילת כל טיסה ישנו הסבר של הדיילים המפרט מה לעשות חלילה במצב חירום? כחלק מההסבר הזה נאמר המשפט הבא: ״הניחו את מסכת החמצן על הפה שלכם לפני שתנסו לעזור למישהו אחר״.
כששמעתי את זה בפעם הראשונה הייתי בטוח שמדובר בטעות, הרי האינסטינקט הראשוני של רובנו הוא לסייע קודם ליקרים לנו. איזו מחשבה אגואיסטית זאת, מה פתאום לדאוג לעצמי קודם? הרי מגיל קטן מחנכים אותנו לנתינה ועזרה? לאן נעלמו הערכים הללו בעת צרה?
כשהסבירו לי את פשר הדברים ושלא מדבור בטעות, הכל פתאום נראה כל כך הגיוני! אנחנו צריכים קודם להציל את עצמנו כדי שנוכל להציל אחרים. זה נכון כשהמטוס נמצא בסכנה, אך זה נכון בכלל לגבי כל סיטואציה ותקופה בחיינו.
בתקופה שמשהו בתוך תוכנו כואב, מלחיץ או סתם לא נוח, חשוב שנדע לעזור לעצמנו. כי כשלנו טוב גם לסביבה שלנו טוב!
2 דרכים טובות לעזור לעצמנו:
לכתוב את התחושות, הרגשות והמחשבות (זה ממש משחרר)
לשתף משפחה, חברים, אנשי מקצוע וכד'.
