בית קולנוע פרטי

היום שמעתי שביום חמישי הקרוב בתי הקולנוע נפתחים שוב לאחר 14 חודשים בהם הם היו סגורים. האמת, אני לא מבין על מה המהומה…אגלה לכם בסוד שבזמן שכל בתי הקולנוע הגדולים היו סגורים, היה קולנוע אחד קטן שהיה פתוח ועבד נפלא! מדובר במקום לא גדול ובו כמה אולמות המקרינים סרטים שונים. המקום נעים, נוח ומזמין. אחד הדברים הכי טובים בו זה שהטמפ' של המזגן היא בול – לא חמה מידי ולא קרה מידי ומכל מקום שתשבו בוא תראו ותשמעו מצוין (גם אם אתם יושבים בכיסא גלגלים) ואף אחד לא יפריע לכם. אה….. והוא גם פתוח כמעט בכל שעות היממה!

אז לפני שאתם כועסים עליי שלא סיפרתי לכם על המקום מזמן, תנו לי להרגיע אתכם – גם אתם מכירים את המקום הזה. קוראים לו הראש שלנו! בית הקולנוע הפרטי שלנו בו רצים כל הסרטים שלנו, כלומר כל המחשבות שלנו (רובן פרי דמיוננו). וכמו כל בית קולנוע שלא מבייש את עצמו, גם אצלנו יש מגוון סרטים בז'אנרים שונים ממתח דרך אימה ועד קומדיה. הסרטים/מחשבות רצים סביב השעון עם או בלי קשר למציאות והם נעים סביב דברים שבשליטתנו ושלא בשליטתנו. סביב מה שקרה בעבר או אולי אולי אולי יקרה בעתיד. ואנחנו, אנחנו תופסים תפקיד מרכזי כשחקן ובמאי ותסריטאי וצלם ומפיק ומקרין וסדרן… מוכנים לקחת את כל הקופה באוסקר הבא.

טוב שבתי הקולנוע נפתחים שוב וטוב לאט לאט לחזור לשגרה. זאת הזדמנות נפלאה עבורנו לצמצם את שעות הפעילות בבית הקולנוע הפרטי שלנו ולדאוג, לחשוש ולהטריד את עצמנו פחות. אין לנו יכולת לשנות את מה שכבר קרה, אין לנו באמת יכולת לדעת מה יקרה ואין לנו יכולת לשנות את ה-כ-ל.

מה נשאר אתם שואלים? פשוט לזכור את זה ופשוט לשחרר….

איך עושים את זה? כשעולה מחשבה תשאלו את עצמכם שתי שאלות:

1. האם הנושא מקדם אותי או לא
2. האם הנושא בשליטתי או לא

אם התשובה על אחת מהשאלות מעלה היא "לא", פשוט שחררו אותה!!!