WhatsApp

בעגלה שלי

המשפחה ואני

המשפחה ואני

גילתי מחדש את המשפחה שלי בגיל 24.
האמת, שתמיד היינו בקשר טוב, אבל רק אחרי שנפצעתי הבנתי באמת כמה אין גבול לאהבה, כמה אדם יכול להעניק לך מבלי לבקש כלום לעצמו, כמה סבלנות ונתינה יכול אדם לגלות גם כאשר זה לא כל כך נוח לו, וכל זאת למען היקרים לו מכל. למדתי להעריך כמה זה לא מובן שתמיד אבל תמיד יש שם מישהו לידי. ביום ובלילה, ברגעי הכאב, ברגעי החשש, בנפילות ובעליות, ותאמינו לי היה לי מכול אלו והרבה.
רק כעבור כמה שנים מאז שהשתחררתי מבית החולים, הבנתי שלא במקרה אף אחד במהלך כל השנה בה הייתי מאושפז, לא ערך לי את אותה השיחה בה מסבירים לי כי לעולם לא אוכל ללכת יותר. רק כעבור כמה שנים הבנתי שהמשפחה שלי הם אלו שמנעו מהרופאים ומעצמם לספר לי את זה, פשוט כי הם האמינו שנכון לאותו הרגע זה לא יכול להועיל לי ובדיעבד אני יכול להעיד שזה אחד הדברים ששמרו עליי אז מבחינה נפשית. רק לחשוב כמה בטח היה להם קשה לעכל בעצמם את הנושא ולשמור זאת מפני, מעורר בי הערצה.
אז לקראת יום המשפחה שיצוין השבוע, תחשבו רגע על המשפחה שלכם (אגב זאת לא חייבת להיות משפחה ביולוגית, אלא יכולים למשל להיות חברים טובים), תעריכו אותם, תרימו טלפון, תקפצו לבקר, תחבקו חזק ופשוט תגרמו להם להבין כמה הם חשובים לכם. אנחנו לא צריכים להמתין עם זה כדי להבין ולעשות את זה……

2 תגובות

  1. ראיתי את התכנית עם נס לי ברדה והתרגשתי מאוד ,ומיד נכנסתי לגוגל לקרוא כל פרט על חייך וכל ההישגים שהגעת אליהם ,כל הכבוד לך .היכן ניתן לשמוע את ההרצאות שלך .יש בראשון לציון מסגרת שנקראת מג"ל ואנו שומעים הרצאות במהלך השבוע ,הייתי שמחה אם היית יכול להגיע ולהרצות בפני הלומדים .זה מטעם עיריית ראשון לציון ,הסיפור של ההתמודדות שלך ראויים להערצה ולפרסום .

    1. היי חיה! תודה רבה על ההודעה ממך, התרגשתי ממש. אני מרצה במגוון מקומות ברחבי הארץ בבתי ספר, בסיסי צה"ל, אונברסיטאות, חברות, אירגונים וכד'. אני מעדכן בדף הפייסבוק שלי מהן ההרצאות שלי. אשמח אם תוכלי בבקשה לבדוק עם החברים במג"ל האם הם מעוניינים בהרצאתי. תודה!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אהבת לקרוא? אשמח לשיתוף

מאמרים נוספים

דילוג לתוכן