WhatsApp

בעגלה שלי

תגית: חוסן נפשי

התפתחות אישית כדרך חיים

כאשר אתם שומעים את צמד המילים התפתחות אישית, מה הדבר הראשון שקופץ לכם בראש? "אצלי, אצלי הכל בסדר. אין לי בעיות", "כל הרוחניות הזאת לא

אחריות או לא להיות?

"הגיע הזמן שתיקח אחריות על החיים שלך, אף אחד לא יעשה את זה בשבילך…." ככל שהמשפט הזה נכון כך הוא מעצבן! פתאום זה עלינו, אי

מה יש לי להתלונן?

אז יש לכם איזה משהו שמציק לכם או מטריד אתכם, אז אתם יושבים עם חברה או חברה ומשתפים אותם ואז נאמר לכם המשפט ההוא הוא

כל דבר קורה לטובה?

"כל דבר קורה לטובה", בטוח יצא לכם לשמוע את המשפט הזה ברגע בחייכם בו הדברים פחות הסתדרו כמו שרציתם. אולי בכלל ראיתם אותו כשהייתם תקועים

אל תחשבו חיובי (כל הזמן)

ביום הראשון כשפגשתי את אבא שלי בבית חולים, לאחר שנפצעתי הוא לחש לי: "מהרגע הזה תעשה מהלימון לימונדה". זה בטח קרה גם לכם מתישהו בחיים,

צרת רבים חצי נחמה?

מכירים את התחושה הזאת שהכול קורה דווקא לכם, שכל הדברים הפחות טובים בעולם נופלים דווקא עליכם? ולא רק זה, אלא שהכל קורה ביחד, במכה אחת

לחפש ולמצוא את הטוב

השנתיים האחרונות היו סוג של חוויה מטלטלת חיים עבור כולנו. מצאנו את עצמנו בסיטואציות מוזרות, הרחק מהמוכר והידוע, כאשר ברקע רצות לנו בראש לא מעט

הקנאה ואני

במציאות הנוכחית בה אנחנו חיים, כאשר "באדיבות" הרשתות החברתיות אנחנו שותפים כמעט מלאים לחוויות ולהצלחות של אנשים אחרים, עולה לה תחושה כזאת, לא נעים להגיד,

חוסן נפשי

כל פעם שדברו על חיסונים בשנתיים האחרונות (ועשו זאת לא מעט כמו שאתם בוודאי יודעים) רץ לי בראש המונח "חוסן נפשי". אפשר לחשוב על חוסן

לופ של מחשבות

קורה לכם מדי פעם שאתם לא במיוחד עסוקים או שקועים במשהו? אני מתאר לעצמי שכן. ובזמן הזה שאתם לא עסוקים או שקועים, קורה לכם שאתם

דילוג לתוכן