ברוח הימים והתקופה נפתח בשיר (מילים ולחן – ברי סחרוף):

"…כי כולנו עבדים אפילו שיש לנו כזה כאילו פותחים פה גדול ומחכים לעונג הבא…"

קצב החיים היומיומי שלנו הוא מהיר ודינאמי, אנחנו עושים אלפי פעולות מהרגע שאנחנו פותחים עיניים ועד הרגע שאנחנו סוגרים אותן שוב בלילה. שלא נדבר על כמות המחשבות, רעיונות, התלבטויות שרצות לנו במהלך היום בראש ושלל ההרגשות והתחושות שאנו חווים לעיתים בלי בכלל לשים לב. אנו ממהרים להשיג, לכבוש ולעבור הלאה תוך כדי. לא לפספס, להמשיך להתרגש, להניע את עצמנו כל הזמן להתקדם לעונג הבא…

לא נעים להגיד, אבל גם היום אחרי אלפי שנים בהם יצאנו מעבדות לחירות, אנחנו קצת עבדים.

עבדים לזמן שגורם לנו לעשות הכל מאוד מהר כדי להספיק ולפעמים גורם לנו קצת לפספס ולא ליהנות מההווה.

עבדים של המכשיר הזה שהוא כל חיינו ולא מעט משעות היום הפרצוף שלנו תקוע בו בוואטסאפ, בפייסבוק, בסמס ובעוד שאר חומרים ממכרים. אנו כ"כ עבדים עד שנראה שלפעמים איבדנו כמעט לגמרי את היכולת לתקשר פיזית וויזואלית האחד עם השני.

עבדים במרדף אחרי הכסף. איך להרוויח יותר, כמה הרווחנו, כמה חסכנו על מה הוצאנו ולמה ובעיקר איך מתעשרים ומהר. שלא תבינו אותי לא נכון כסף זה דבר חשוב והכרחי אך לא עיקרי בחיים. מה עם בריאות, אושר, אהבה?

עבדים של דעות קדומות (פוליטיות, מגדריות, עדתיות), עבדים של פחדים וחששות (מה יהיה עם העתיד שלי? מתי אמצא אהבה? איך אבצע את השינוי שאני כ"כ רוצה בחיי?), עבדים של התנהגות (התנצלויות גם שלא צריך, כעסים גם שלא צריך, ביישנות יתר כי לא נעים)… בקיצור עבדים!!!

לא, לא באתי לבאס חלילה בפתחו של החג. אותו השיר שהתחלתי לצוטט למעלה מסתיים בשורות הללו:

"…כולם רוצים להיות חופשיים אבל ממה אלוהים ממה…"

אז אני רק יכול לאחל לכולנו שנדע ממה, אבל ממה אנחנו רוצים להיות חופשיים. שנדע למה וממה אנחנו עבדים, שנדע לשים לב לזה ושיהיו לנו הכוח והרצון לטפל בזה ולצאת מעבדות לחרות שתעשה אותנו יותר מאושרים, נינוחים ושלווים.

חג שמח, אוהב אתכם!

שי

Comments

comments