ידע זה כוח?

מלמדים אותנו מגיל קטן, שידע הוא דבר חשוב ושבזכותו אנחנו לומדים על עצמנו ועל העולם. ידע מאפשר לנו להבחין בין טוב לרע, מרחיב את האופקים ומשפר את המיומנויות שלנו. היכולת הזאת לשאול איך, למה ומה פותחת את עולמנו, מלהיבה, מסקרנת ולעיתים היא משמעות חיינו.

לפעמים נדמה שאנו ברי מזל שזכינו לחיות בימנו אנו. בכל רגע שנרצה להשביע את סקרנותנו, אנו יכולים לעשות זאת. במציאות שבה המידע נגיש בלחיצת כפתור ואין צורך להתאמץ יותר מידי, נראה כי אנחנו חיים את החלום. אין גבולות, אין מגבלות והכל כבר ממש פה, רק לבחור האם נרצה לקרוא את זה, לשמוע את זה או לצפות בזה. בואו נודה, לפעמים זה ממש ממכר…

על אף כל מה שכתבתי עד כה, אולי תופתעו, אך לצדתי כי לדעת כמה שיותר לפעמים זה לא כל כך טוב. מכירים את זה שאתם קוראים ברשת על איזה סוגיה רפואית (משהו בקטנה) ואיך אגיד זאת בעדינות, מרגע לרגע אתם מתחילים להרגיש כי אלו הדקות האחרונות שלכם?

לאחר שנפצעתי ובמהלך כל השנה שבה הייתי מאושפז, מעולם אף אחד לא אחד לא תפס אותי וסיפר לי כמה חמור נפצעתי. מעולם אף אחד לא סיפר לי שלא אוכל ללכת שוב, לחבק שוב או להיות לגמרי עם עצמי לבד יום שלם. אף אחד לא סיפר לי ולשמחתי אני לא שאלתי. בדיעבד הבנתי שחוסר הידיעה הציל אותי. בדיעבד הבנתי שהשפחה שלי דאגה שלא אדע. חוסר הידיעה אפשר לי לחיות את הרגע, אפשר לי לחשוש, לכאוב ולדאוג ממה שקורה באותו הרגע ולא מהעתיד. חוסר הידיעה אפשר לי להתמודד עם ההווה ולא להיות טרוד מבעיות עתידיות כמו איך אסתדר, איך אלמד, אעבוד או אכיר בחורה.

לפעמים אין שום בעיה לדעת קצת פחות, זה בסדר. לפעמים זה בסדר לטמון את הראש בחול, זה שומר עלינו ומאפשר לנו להתמודד עם ההווה. מה עם העתיד? העתיד, יהיה בסדר… תפסיקו לדאוג כל כך…